<h1>שבלי הלקט דיני נדרים ושבועות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף ג:</h2>
תשובת רבנו האי גאון ז"ל, וששאלתם, מי שנשבע שלא לעשות דבר שהוא מושבע ועומד עליו מהר סיני ואמר שוגג הייתי. כך ראינו, כי כל הנשבע שלא לעשות מצוה, או שיעבור עבירה היא שבועת שוא שחייבין על זדונה מלקות ועל שגגתה פטור, וזה שאמר שוגג הייתי, דינו מסור לשמים להוציא עצמו מידי מלקות, ואם יש עליו עדים שבמזיד נשבע כגון, מי שבאו עדים ואמרו, כמה פעמים הודה לפנינו שאסור לישבע על מה שהוא מושבע עליו מהר סיני, הרי זה חייב מלקות. וכל מי שנשבע לעשות מצוה, אעפ"י שהוא מושבע עליה מהר סיני, הרי זה פטור ממלקות, שנאמר [תהלים קי"ט], נשבעתי ואקיימה וכו', אבל בנדרים צד חמור, דתניא חומר בנדרים מבשבועות וכו', כגון, האומר אם לא אעשה סוכה אני נותן זהוב לצדקה.
